המגדל הנטוי של פיזה

מגדל פיזה הוא אחד המונומנטים האיטלקיים המרתקים ביותר וידוע ברחבי העולם, הנערץ בשל האלגנטיות המדהימה של המבנה הארכיטקטוני שלו, כמו גם בשל המדרון יוצא הדופן.נוסד בשנת 1173 כמגדל פעמונים המחובר לקתדרלה (שהחלה בשנת 1064 על ידי האדריכל בוסקטו) ולבית הטבילה (שהחל בשנת 1152 על ידי האדריכל Deotisalvi) ב"Piazza dei Miracoli", "המגדל הנטוי" נחשב בדרך כלל עבודה של בונאנו.במהלך כמה חפירות שנערכו במאה התשע-עשרה. בבסיס מגדל הפעמונים, למעשה, נמצא כד בשם זה, שנחשב לרמוז לבונה המגדל.חוקרים הציעו לזהות את הבונאנו המוזכר בכד עם הפסל הפיסני המפורסם בעל אותו השם, מחבר דלתות הברונזה של קתדרלת פיזה (אשר אחת מהן על החזית, משנת 1179, אבדה, ואילו השנייה , מה שמכונה "Porta di S. Ranieri", עדיין נשמר ונראה מחוץ לטרנספט הדרומי) ולדלת הקתדרלה של מונריאל (מתוארך 1185).אולם לאחר 12 שנים בלבד (1185), מתרחשים סימנים ראשונים לשקיעה של הקרקע, אשר גורמים למגדל להישען ולקטוע את העבודה באמצע הקומה השלישית.הבנייה חודשה רק בשנת 1275 על ידי ג'ובאני די סימון והושלמה במחצית השנייה של המאה הארבע עשרה.יחד עם בית הטבילה, מגדל הפעמונים מהווה את אחת האנדרטאות הראשונות שבהן נטמע ומוצע מחדש, לאחר מספר שנים, החידוש הגדול של השפה האדריכלית המתבטאת בקתדרלה הסמוכה.עם תוכנית מעגלית, הוא מציג מחדש את הנושא של אכסדרה פתוחה עם קשתות על עמודים, שיהוו את אחד המוטיבים המוצלחים ביותר של הרומנסק הפיסאני. בסדר הראשון בבסיס נמצא המוטיב, שנלקח גם הוא מהדואומו, של הקשתות העיוורות על גבי עמודים למחצה הממסגרים לכסניות. בחלקו העליון הוא מסתיים במגדל הפעמונים הגלילי בקוטר קטן יותר מהגוף המרכזי של המגדל.מעל דלת הכניסה היה פסל המתאר את המדונה והילד, המיוחס לאנדריאה גווארדי וכעת נשמר במוזיאון האופרה דל הדואומו. בשנים האחרונות היו מגדל פיזה מושא להתערבויות ייצוב שאפשרו לצמצם את שיפועו: מנגד, שקיעת קרקע היא תופעה שמשפיעה גם על אנדרטאות פיזניות אחרות, כמו למשל הפעמון. מגדלי הכנסיות של S. Michele degli Scalzi ו-St. Nicholas.