הייחוס "די לאטני" למדונה ולמקדש בכללותו אינו מונע בלבד. יש, למעשה, הטוענים שיש להתייחס לזה ההומוני המציין את מקום המיקום ו/או ההתייחסות של האייקון הקדוש, אבל יש גם מי שמתייחס לעז אגדית המוגדרת כ"חלב" אשר היה הגורם לתגלית "המופלאה" הנ"ל. אחרים מתייחסים למקום שנקשר במקור לפולחן המקורות ודווקא ס. מריה דלה פונטי מכנה אותו במאה ה-16, ביצירתו De Origine Seraphicae Religionis Franciscanae de Observatia (רומא 1587-527)האפיפיור פיוס ה-12, עם הקיצור האפיפיורי שלו Vitae Hujus Jactati מ-12 במאי 1952, מייחס לה במקום זאת את התואר האקומני והמלכותי יותר של רגינה מונדי.מקדש מריה סנטיסימה דיי לאטאני ממוקם במיקום נהדר על המדרונות המיוערים של הר הגעש רוקמונפינה, והוא האנדרטה הייצוגית ביותר של עיר זו. המתחם הדתי, שנוסד בשנת 1430 על ידי סן ברנרדינו מסיינה וסן ג'אקומו דלה מרקה, כולל את הכנסייה, את ההרמיטאז' של סן ברנרדינו, את הקלויסטר, את המנזר ואת החצר. המסורת מספרת שבסביבות השנים 1429-1430 גילה נער רועה צאן, בזמן שהיה כוונה לפקח על עדר העזים שלו, תמונה קדושה של המדונה במערה. הידיעה התפשטה במהירות גם מחוץ לעיר, והחלה למשוך כל כך הרבה עולי רגל עד שסן ברנרדינו וסן ג'אקומו עצרו במונטה לאטאני. שני האחים, שהבינו את המצב, פעלו לבניית מקדש שבו ניתן יהיה להציב את הפסל בצורה ראויה. הודות לתרומות שהגיעו בולטות, החלה בנייתה של קפלה ראשונה, לאחר מכן הוגדלה והפכה לכנסייה רומנסקית (1430) אשר, בתורה, תהפוך לכנסייה המובהקת בסגנון גותי, שהושלמה בין 1448 ל-1507, ושוחזרה בין 1962 ל-1999.ניתן להגיע לכנסייה לאחר שעלו על גרם מדרגות מלכותי מאבן מקומית, המסתיים בפרונאוס בסגנון גותי שעליו נפתח שער הכניסה מעץ ערמון (1507). בפנים יש ספינה אחת עם קמרונות צולבים, הנתמכים על ידי עמודים אלגנטיים. הפסל המקורי של המדונה שנמצא במערה שמור באחת הקפלות הצדדיות. בצד שמאל של הכנסייה נמצאת הגישה למערה שבה התרחש הגילוי. מצד ימין, לעומת זאת, נמצא הקלויסטר המלבני המפואר המוקף בעמודים בצורות שונות התומכים בחלק מהמעונות של הנזירים הפרנציסקנים. מעניינים מאוד הציורים המעטרים את הקמרונות והקירות, שבוצעו על ידי האב טומסו דה נולה בין השנים 1630 ל-1637.בחצר המרכזית של המתחם הדתי נמצאת מזרקת המדונה, משנת 1400 ועובדה אומנותית. המסורת העממית מייחסת למי המעיין תכונות מופלאות, ומבטיחה לידת בנים למי ששותים אותם. בצד שמאל של החצר, כשנכנסים, נמצא ההרמיטאז' המפורסם של סן ברנרדינו, שנבנה כנראה לפני הקפלה, שלימים הפכה למרכז קבלה לעולי רגל. הבניין נשאר כמעט זהה לפריסתו המקורית, והוא נבדל בעיקר בחלון היפהפה המעוטר למעלה ב"שושנת קושר" באבן בזלתית.