יציקת מרינלי

היסטוריה המשתרעת על פני 1000 שנים של יציקת מרינלי שראתה רגעי קושי מתחלפים עם רגעים מתובלים בסיפוקים רבים. מעל לכל, אולי החוויה המשמעותית ביותר מתחילה בשנת 1924, השנה שבה העניק האפיפיור פיוס ה-11 למשפחת מרינלי את הזכות להצטייר עם סמל האפיפיור.והביקור ההיסטורי של יוחנן פאולוס הקדוש השני ב-19 במרץ 1995. Campane Marinelli ממוקמת באגנונה, עיירה איטלקית המונה כ-5,200 תושבים במחוז איסרניה במוליזה. עיר סמניטית עתיקה, היא ביתו של מה שנחשב למפעל העתיק ביותר בעולם לייצור פעמונים.קשה למצוא את ממציא הפעמונים ואת האנשים שהשתמשו בהם לראשונה. עד מהרה ידעו עמי המזרח את השימוש בפעמון, בסין הוא בין הברונזה העתיקים ביותר. בהודו נהגו פילוסופים להתאסף לאכול ולהתפלל לצלילי פעמונים. גם במערב העתיק, בקרב האטרוסקים, השימוש בפעמונים היה נפוץ. עם זאת, לפעמונים הייתה גם משמעות פרוזאית יותר, כמו ביוון שבה הם שימשו לאות על פתיחת השוק ומכירת דגים.כשעברנו מהפעמונים לפעמונים האמינו שהברונזה של קמפניה היא הטובה ביותר ומכאן שמה של קמפנה, דווקא מ"פעמון ואסה" כלומר אגרטלים קמפניים בשל צורתם כמו אגרטל או כוס הפוכה. נראה שהפעמון הראשון צלצל בעיר נולה ושהממציא הגאוני שלה היה סנט פאולינוס, בישוף העיר.עם הזמן, הפעמון נתפס יותר ויותר כסמל שמאחד אותנו, והופך יותר ויותר לסמל דתי וחברתי. כמה דמויות היסטוריות כמו צלאח א-דין, מוחמד, קלווין היו במקום זאת אויבים של הפעמונים ואסרו אותם על ידי הסרתם ממגדלי הפעמונים והפיכתם להתמוסס. הפחד הבלתי מנוצח הזה נבע מהעובדה שיוחסו להם כוחות יוצאי דופן. כוח זה גדל בשל העובדה שהכנסייה ראתה אותם "res sacrae", בירכה אותם והטביעה עליהם כתובות שדיברו על קהילה בין ארץ ושמים. אומני היציקה היו בתחילה גם הדיוטות וגם נזירים ובנו פעמונים מברזל יצוק. רק מאוחר יותר, תוך ערבוב נחושת ופח, הם השיגו פעמוני ברונזה. באיטליה נותרו מעט בתי יציקה ובין אלה הוותיקה ביותר היא דווקא זו של האחים מרינלי.בלב איטליה במוליזה ישנה עיירה שבה נולד קול המלאכים: היא Agnone delle Campane, שבה אמנות יציקת הברונזה הקדושה נמשכת כבר אלף שנים.