האקדמיה הקונקורדית (Accademia dei Concordi) נוסדה בשנת 1580 ביוזמתו של הרוזן גספרה קמפו, שאהב להתאסף בארמונו סופרים וחוקרים מקומיים, כדי לדון בספרות, במוזיקה ובאמנות. עד למחצית השנייה של המאה השבע עשרה, המוסד משחק פעילות תוססת, בקנה אחד עם התרבות של הזמן, ובתחילת המאה הבאה, הודות להגנה שניתנה על ידי הרפובליקה הוונציאנית, באישור החוק החדש (1739). הוא כבר מצוטט כדוגמה למודרניות שכן הוא מקדם שתי "התכנסויות" בשבוע וגם עוסק במדע ובחקלאות. בסוף המאה השמונה עשרה הארמון האקדמי תוכנן, אשר יעלה על העיצוב של סנט בסגיו, אדריכל מקומי מפורסם; העבודות יסתיימו רק בשנת 1814 בשל אירועים היסטוריים קשים. על בסיס חוזה שנקרא "גנוצ' י "(Gnocchi) מ-1836 ו "ועידת זוראטו-רומנאטו" (Zorzato-Romanato Convention) מ-1968, מבצעת האקדמיה את תפקידה של הספרייה האזרחית במטה של פיאצה ויטוריו אמנואלה השני, 14 ברוביגו.
